חזון - העתיד שייך לצעירים? / דליה נקר
(אוקטובר 2006)

לכול אחד יש חזון. חזון הוא השאיפה הכמוסה או הגלויה למה שיקרה לנו בעתיד הקרוב או הרחוק ויתרום לתחושה הטובה ביותר שניתן להיות בה. האחד יממש את הכמיהה ע"י האפשרות לנהוג במכונית חדשה מדגם מסוים והאחר ישאף לשמירה על קשרי משפחה הדוקים למען המשך הלכידות המשפחתית, עבור מישהו השמירה על יכולת עשייה ויצירה עד 120 תהיה בדיוק מה שתמיד רצה וחברו יחלום על טיול סובב עולם עם הילדים והנכדים.

שאלתי את גילה האם יש לה חזון. גילה הרימה גבה בתמיהה וענתה – "חזון? חזון יש לצעירים ! בגילנו זה כבר לא מתאים ! "

גילה, בת 59. בתום שנת הלימודים היא תפרוש מהוראה ולכן ביקשה להתאמן לקראת הפרישה. היא איננה מבקשת דבר מלבד חיפוש אחר עיסוק מתאים עבורה או כל פעילות מעניינת אחרת שתמלא את הזמן לאחר פרישה משנות עבודה כה רבות. גילה הצהירה כבר בפני עצמה ומשפחתה כי לא תהיה מוכנה להיות 'יושבת-בית' או לשמש כשמרטף קבוע לנכדים. היא מוכנה לעזור לפעמים ותנהל את משק הבית , בהתאם לתכניותיה והיא מבקשת לקבוע לעצמה תכנים ופעילויות ללא כל צורך לרצות את הסובבים אותה.

ח ז ו ן . מילה גדולה. מעוררת השראה, עולה ממנה מנגינה ההולכת ומתעצמת ברוב הדר ליצירת פאר. יש לציין כי היא מעלה גם חששות כבדים – "מה לי, בגילי, ולחזון?" שאלה גילה "בסך הכל ביקשתי לעצב לעצמי לעתיד לבוא סדר יום מאפשר, מהנה ומספק..." מה יש בו, בחזון המעורר חששות ? מדוע אנו נמנעים לעצב אותו בגיל המבוגר? האם אין לנו עתיד?

העתיד מוגדר כחלק של הזמן שעדיין לא קרה. תוחלת החיים בעולם המערבי עלתה במאה האחרונה במידה ניכרת. "בשנת 2006 נערכה בדיקה ונמצא כי תוחלת החיים של גברים ונשים בישראל היא מהגבוהות בעולם. בממוצע גבר ישראל חי 77.6 שנים (מקום 6 מבין המדינות המתועשות) ואישה חיה בממוצע 81.8 שנים, במקום ה-12 בעולם." (לפי "ויקיפדיה") סביר להניח שרף הגיל ימשיך לעלות. בפני גילה ובני גילה, עומדים לרשותם עוד לפחות 15-20 שנות עשייה והנאה, האם אין להם "עתיד"?

צביקה ברגמן , מחבר הספר "אימון אישי" , מתאר את החזון כמגדלור שלנו. החיים מדומים לאוקיינוס גדול בו כל אחד משיט ספינה משלו. אנו מחזיקים בהגאים וקובעים לעצמנו לאן אנו משייטים, אנו נמצאים בים הגדול, הפתוח, מים מקיפים אותנו מכל עבר והם נראים אותו דבר. לאן נשוט? האם יש לנו מטרה, כיוון? מהו הכיוון שלנו? המגדלור הוא המעניק את הכיוון ואת היכולת להבחין היכן אנו נמצאים, אולם הוא רחוק כרגע ועלינו לעשות פעולות רבות כדי להגיע אליו אבל, כשהוא ינצנץ בקרבתנו, לשם נדע להפנות את הספינה אותה אנו משיטים.

החזון האישי הוא מטרה או יעד שאנו רוצים בו והוא נועד לשרת אותנו באופן אישי לחלוטין. זוהי מטרה ברורה ומלהיבה אותה אנו קובעים, אליה אנו מחוייבים והיא נועדה לעשות אותנו שמחים, מאושרים ומסופקים. החזון הוא תוצר ישיר של דמיוננו, תמונת המגדלור אותו אנו מציבים בנקודה מסוימת ואליו אנו שואפים. יש לכולנו את היכולת לחזות אותו בעיני רוחנו ולעצב את נתיב השיוט אליו אנו מכוונים את ההגאים של ספינת החיים.

אמירה הקובעת בפסקנות כי "העתיד שייך לצעירים" מעידה כנראה על חשש וחוסר אמונה ביכולת שלנו, בגיל המבוגר, לראות את עצמנו כמעצבים פעולות לעתיד במטרה להעשיר את שנות הגמלאות שלנו וליצור לעצמנו חיים מוגשמים.

בכל גיל, עלינו להעיז להעניק לדמיון שלנו מרחב הראוי לו ובאמצעותו, לסלול את הנתיב המתאים לחזון שלנו. עלינו להיות משוחררים מפאראדיגמות, אמירות קדומות המלוות אותנו והופכות אותנו לפאסיביים, עלינו לאמץ אמונות חדשות המשרתות אותנו במימוש החזון. עלינו לבחון את המילים בהן אנו משתמשים ולהתבונן בפרשנויות שאנו נותנים למצבי חיים. עלינו להקשיב לעצמנו, לגופנו ולהוציא לעולם את ה"אני" העוצמתי שאנו ראויים לו, בכל גיל.

גילה מתאמנת בימים אלו על יצירת החזון האישי שלה שיהווה השראה לחיות את חיי הגמלאות שלה בהתלהבות ובסיפוק תוך צמיחה והתפתחות מתמדת עד 120.


מהו החזון שלכם?

האם אתם חשים את הלמות הלב כשאתם רואים אותו?

מהי מידת המחויבות שלכם לעצמכם, למימוש החזון?

מהן החוזקות שלכם כדי לממש את החזון שלכם?

אילו גורמים מעכבים אתכם כדי להגיע אליו?

מי יכול לסייע לכם בניווט ה'ספינה'?


דרך צלחה !

דליה נקר

מוזמנים להגיב