עבודה וערכים/ דליה נקר 
(יולי 2006)

רובנו חונכנו ולמדנו כי עלינו למלא תפקידים בחיינו, החל מהיותנו תלמידים בבי"ס, ילדים להורינו, הורים לילדינו וכלה בעבודה ועשייה במשך 30-40 שנים מחיינו.

מרבית שנותינו אנו עובדים ומרוויחים, עובדים ומקיימים סדר יום ברור ומאורגן, עובדים ומפיקים תוצרת עובדים ויוצרים לעצמנו משמעות וזהות. לרובנו, העבודה מהווה חוט שדרה, בסיס רחב להיותנו, בסיס לעיצוב חיינו.

איננו מטיילים דיינו כיון שאין לנו מספיק חופש לעשות זאת, איננו פועלים בחוגים מעשירים כיון שאין לנו זמן, איננו עושים מה שחשוב לנו באמת כיון שהחופש והזמן הראויים אינם עומדים לרשותנו.

ק', בת ה- 72 , פנתה אלי טלפונית בערב חורפי במיוחד בבקשה: "פרשתי לפני מספר חודשים, מייד חיפשתי לי עבודה אחרת והתחלתי לעסוק במכירה ושיווק. נוכחתי כי אינני טובה במכירה ואינני יודעת כיצד לעמוד לפני קהל ולהרצות. אני מבקשת את עזרתך כמאמנת לסייע לי בשיפור 2 מיומנויות אלו."
האישה סקרנה אותי בנחישותה וביכולתה להבהיר ולמקד את בקשתה. בפגישת ההיכרות סיפרה כי זוהי קריירה שלישית עבורה. ק' מטופחת, נמרצת, נראית צעירה מכפי גילה, אלמנה מזה 25 שנים, סבתא ל-5 נכדים, אשת שיחה נעימה ותאוות חיים.
היא פרשה לראשונה בגיל 55 ומייד מצאה עבודה אחרת בה עסקה 17 שנים ולאחר פרישתה מייד חיפשה ומצאה את העבודה הנוכחית – שיווק תכשיטים ומכירתם.
בשיחות האימון שלנו בהמשך, הבהירה ק' כי היא מונעת ע"י ערך מאד ברור עבורה – "עבודה". ערך זה מהווה עמוד שדרה, עליו סובבים כל חייה.

ערכים שונים אצל כולנו ומשמשים בחיינו מעין לפיד ההולך לפנינו, אנו חיים על פיהם ופועלים לאורם. אנו מאמינים כי סוג התנהגות או דבר מסוים עדיף וחשוב לנו על פני הדברים האחרים והוא הופך להיות עבורנו המנחה לפעילות ועשייה או לפיתוח עמדות ומחשבות כלפי כל מה שקורה לנו. חלקם מודעים, חלקם פחות, חלקם באים לידי ביטוי ומזוהים גם ע"י אחרים בעוד שחלקם נסתרים עד כי אין אנו או אחרים מכירים בהם.

אצל ק', התברר בהמשך האימון,כי עבודה מהווה לפיד המאיר ומזין תחומים רבים: בתחילה היא ציינה כי החשוב מכל הוא האפשרות להתפרנס המובילה לביטחון כלכלי ושפע, קיימת גם חשיבות להצלחה, משמעות וכבוד עצמי. לאחר חקירה מעמיקה יותר באשר למשמעות המושגים הללו, הבהירה כי הכח המניע החזק ביותר עבורה הוא החשש מלהיות נטולת תעסוקה כמו שתיארה:"זקנה, חדלת אישים התלויה על צוואר המשפחה" וחסרת תועלת, הווה אומר , חסרת משמעות.
נקודת המבט של ק' לגבי עצמה והחשש כיצד אחרים יראו אותה הובילה אותה להיתלות בערך ה'עבודה' כמענה יחידי לצורך שלה בהגשמה ובהכרת הסביבה כלפיה.
באימון, נבדקו חלופות ואפשרותן להוות תחליף הולם ל'עבודה' שיוביל לערכים בסיסיים יותר וישמש אותה בהגשמתם. היא שאלה את עצמה האם היא יכולה לוותר על העבודה הדורשת ממנה מאמץ, מחויבות שכנראה איננה מוכנה לקחת אותה במלואה ולעיתים אף תסכול.
ק' העמיקה את החקירה העצמית ומצאה כי תסתדר גם אם תוותר על חלום ההכנסה הגבוהה וכשהעיסוקים האחרים נותנים הזנה מספקת לצורך שלה בהגשמה : חוגים והרצאות המעשירים ומרחיבים את ידיעותיה, פעילות גופנית ושחייה המאפשרים לה לשמור על חיות וחזות מטופחת, הטיפוח מאפשר לה להיראות ולחוש צעירה יותר והעיקר – הרוח החיובית הקיימת בה , יוצרת עבורה סביבה חברתית נעימה ומספיקה כולל בני משפחה הגאים בה על מי שהיא גם אם תחליט לא לעבוד.
ק' החליטה לבסוף להמעיט בשעות העבודה ובהשקעה בה ולאפשר יותר מקום לפעילות אחרת בה בחרה לראות כתורמת להעשרתה, להגשמתה ולאפשרות להיות משמעותית לעצמה ולסביבתה.

ישנם דברים בחיינו שנדמה לנו כי הם חשובים ומהותיים לעיצוב שלנו. לעיתים הם הופכים לכאלה כיון שחונכנו כך ולא תמיד בחנו מה באמת חשוב לנו מהותית. בבגרותנו, אנו מבינים כי השעון אינו עומד מלכת וכדאי לבחון מה באמת חשוב לנו וכיצד לעשות את הדברים מהם אנו נהנים באמת והתורמים משמעותית לערך שלנו בעיני עצמנו ולמהותנו.

דליה נקר

מוזמנים להגיב