אימון לגמלאים

הגמלאים של היום, אינם הפנסיונרים של אתמול. הם צעירים יותר, בריאים ונמרצים יותר ובעלי ממון רב יותר מאבותיהם שפרשו. הם גם צפויים לחיים ארוכים יותר לעיתים  כאורך שנות העבודה שלהם.

רובם עדין לא מודעים ל'כמות' העתיד הצפוייה להם, ובעצם מי מאיתנו יודע?. אדם בן 65,62 או 67, הפורש היום ממקום העבודה, הולך לעיתים אל הלא נודע, אל חיים עתידיים אותם הוא זוכר מן העבר, מהוריו, מכריו סרטים שראה וספרות שקרא.

העידן החדש פוגש את הגמלאי החדש בצומת משמעותי, בפתח הכניסה לעולם מושגים שטרם מכיר, ארועי חיים משמעותיים וחוויות שעוד לא חווה.

מעבודתי רבת השנים כעובדת סוציאלית בתחום הזיקנה והפרישה, ומעיסוקי באימון גמלאים בשנים האחרונות, אני רואה בתקופה זו, הזדמנות משמעותית ליצירת חיים שתמיד רצינו שיהיו אך מפאת מחויבויות משפחתיות – מקצועיות - כלכליות, לא העזנו לממש, וכשהעלינו את הרעיון הוא העלה מקסימום בת שחוק על  שפתותינו ואנחה המביעה בדרכה את השאלה  המתריסה: "נו...באמת...איך אפשר?

היום אפשר ! פשוט אפשר !

בגמלאות יש אפשרות לחיות במלאות: מלוא ההנאה, מלוא העוצמה, מלוא ההגשמה.

משהגיע אדם לגיל בו הוסרו מחויבויות רבות ויש ביכולתו להתנער משמיכת הציפיות החברתיות, הגיעה גם העת לממש חלומות ישנים, לתכנן, לקבוע ולעצב את העתיד.

הקואוצ'ינג – שיטת האימון שכה מדברים עליה לאחרונה, חודרת גם לאוכלוסית המבוגרים, הגמלאים.

מהו אימון? (coaching)

אימון הוא מקצוע חדש יחסית ומתפתח. הוא מתייחס לכל מישורי החיים האישיים: משפחה, חברים, לימודים ועסקים. הוא מיועד לאנשים שרוצים לעשות משהו משמעותי בחייהם, להביא לתוצאות בלתי רגילות, ליצור מציאות חדשה ולעצב את עתידם.

זהו מסע לגילוי עצמי המתקיים באמצעות דו-שיח בין המאמן למתאמן העובדים יחד לטובת מטרות המתאמן. במסע, נפגש המתאמן עם כל העוצמות הקיימות בו ומפתח אותם על מנת שיוכלו לשרת אותו להפקת התוצאות הרצויות לו על פי תכנית הנטווית במשותף.

מהו אימון לגמלאים?                                    

בתהליך האימון לגמלאים, מוצע לראות את התקופה הזו כהזדמנות ייחודית. תקופת הגמלאות מספקת הזדמנויות חדשות ומרתקות. ואפשרות לבחירות מתוך תובנה כי  פרק זה בחיים יכול להיות המספק והמעניין מכל.

דרך האימון, ניתנת לאדם ההזדמנות להיות מעורב יותר בחייו, לבנות את חזון הגמלאות שלו, להוסיף חיים לשנים ושנים לחיים.

הגמלאי של היום, חופשי יותר לשאול את עצמו – "מה אני רוצה לעשות?"  "מי אני רוצה להיות?",  "מהי מטרת חיי?". לעיתים, מועלות מטרות מסוימות כמו : לכתוב ספר, לחיות באופן בריא יותר, לעבור לדיור מוגן או לנהל סדר יום מענין וממלא. החופש לבחור הוא מקור של כח ועוצמה בתקופה זו. הוא אינו צריך להוכיח לאף אחד ממה הוא בנוי.

זוהי הזדמנות פז לתת מענה לצרכים, לדחפים, לתשוקות ולייעוד שלו. הזדמנות לחוות "התחדשות" תוך מיצוי השאיפות, החלומות והמטרות שלו ולא של אף אחד אחר.

 על מה עובדים באימון?

באימון, מוזמנים הגמלאים לחולל אפשרויות שונות ליצירת חיים מהנים, מספקים ומוגשמים.

·         הגדרות ברורות לאדם שאתם רוצים להיות ולחיים שאתם שואפים אליהם.

·         חקירה, יצירה והרחבה של אפשרויות חדשות.

·         יצירת חזון וסדר יום ברור ומאפשר.

·         קביעת הצרכים בהווה והצבת מטרת לעתיד תוך מיפוי ערכים , אמונות והנחות יסוד.

·         זיהוי הכוחות החבויים והגלויים למלא אחר השאיפות.

·         חקירה ועיצוב מחדש של הקשרים המשפחתיים והחברתיים.

·         עיצוב תכנית אישית, ייחודית,מספקת ויעילה, למען העתיד.

·         לקיחת אחריות על הבריאות הנפשית, הגופנית, הרגשית והרוחנית.

·         תרגול יומיומי של משימות הנבחרות ע"י המתאמן והמאמן כאחד.

המאמן  מאפשר את מרחב הלמידה של המתאמן על ידי הקשבה, מיקוד, יצירת בהירות והעלאת מודעות וכן מסייע בהגדרת שאיפות, רצונות, יעדים, ומטרות, בחיבור לערכים , לייעוד ולמהות העצמי.  כמו כן, מבסס את הפלטפורמה ליצירת הרגלים חדשים ולפיתוח נקודות מבט מאפשרות.

המתאמן, בהיותו מחויב לעצמו ולחייו העתידיים, יתמיד ויתרגל, יהיה מוכן לחקור את הנחות היסוד שמעצבות את השקפת עולמו ולחולל הזדמנויות ואפשרויות חדשות לחיים מוגשמים.                                     

נושא מרתק בתחילתו של תהליך האימון הוא החזון. לכול אחד יש חזון. חזון הוא מבט קדימה, תמונה דמיונית של עתיד רצוי, השאיפה הכמוסה או הגלויה למה שיקרה לנו בעתיד הקרוב או הרחוק ויתרום לתחושה הטובה ביותר שניתן להיות בה.

ח ז ו ן . מילה גדולה. מעוררת השראה, עולה ממנה מנגינה ההולכת ומתעצמת ברוב הדר ליצירת פאר. יש לציין כי היא מעלה גם חששות כבדים– "מה לי, בגילי, ולחזון?" שאלה אותי  ג'  מתאמנת בת 60   "בסך הכל ביקשתי לעצב לעצמי לעתיד לבוא סדר יום מאפשר, מהנה ומספק..." מה יש בו, בחזון המעורר חששות ? מדוע אנו נמנעים לעצב אותו בגיל המבוגר? האם אין עתיד לבני השישים או השבעים ומעלה?

במילון, ה'עתיד' מוגדר כחלק של הזמן שעדיין לא קרה. ואם נאמץ את העובדה שתוחלת החיים בעולם המערבי עלתה במאה האחרונה במידה ניכרת ובישראל היא מהגבוהות בעולם (בממוצע גבר ישראל חי 77.6 שנים ואישה  81.8 שנים) סביר להניח שרף הגיל ימשיך לעלות. בפני ג' ובני גילה, עומדים לרשותם עוד לפחות 15-20 שנות עשייה והנאה, האם אין להם "עתיד"?

י' הגיעה לאימון לאחר פרישה שנייה בגיל 72, רוב הגמלאים שפגשתי,חונכו ולמדו בעברם כי עליהם למלא תפקידים בחייהם, החל מהיותם תלמידים בבי"ס, ילדים להוריהם, הורים לילדיהם וכלה בעבודה ועשייה במשך 30-40 שנים מחייהם. י' עבדה כ-50 שנה מסך שנותיה העבודה סיפקה לה פרנסה סדר יום ברור ומאורגן, משמעות וזהות. העבודה הייתה עבורה חוט שדרה, בסיס רחב לקיומה והווייתה, בסיס לעיצוב חייה.

היא לא טיילה בעולם כיון שחשה שאין לה מספיק חופש לעשות זאת, לא השתתפה בחוגים מעשירים כיון ש"לא היה לה זמן", לא עשתה מה שחשוב לה באמת כיון שהחופש והזמן הראויים לא עמדו לרשותה.

היא פנתה אלי על מנת לעסוק בקריירה שלישית .

בשיחות האימון שלנו בהמשך, הבהירה י' כי היא מונעת ע"י ערך מאד ברור עבורה – "עבודה". בתהליך האימון אנחנו מזהים את הערכים המובילים שלנו על מנת להיעזר בהם ליצירת עמוד שדרה ברור ואותנטי עבור המתאמן.

ערכים שונים אצל כולנו ומשמשים בחיינו מעין לפיד ההולך לפנינו, אנו חיים על פיהם ופועלים לאורם. אנו מאמינים כי סוג התנהגות או דבר מסוים עדיף וחשוב לנו על פני הדברים האחרים והוא הופך להיות עבורנו המנחה לפעילות ועשייה או לפיתוח עמדות ומחשבות כלפי כל מה שקורה לנו. חלקם מודעים, חלקם פחות, חלקם באים לידי ביטוי ומזוהים גם ע"י אחרים בעוד שחלקם נסתרים עד כי אין אנו או אחרים מכירים בהם.

ככל שאנחנו מתבגרים, איננו נוטים לבדוק לעומק את אותם ערכים וכך מאפשרים לעצמנו להתרחק מה'אני האותנטי' שלנו. ישנם דברים בחיינו שנדמה לנו כי הם חשובים ומהותיים לעיצוב שלנו. לעיתים הם הופכים לכאלה כיון שחונכנו וחיינו כך ולא תמיד בחנו מה באמת חשוב לנו מהותית. בבגרותנו, אנו מבינים כי השעון אינו עומד מלכת וכדאי לבחון מה באמת חשוב לנו וכיצד לעשות את הדברים מהם אנו נהנים באמת והתורמים משמעותית לערך שלנו בעיני עצמנו ולמהותנו.

אף פעם אינו מאוחר מדי לתכנן את שארית החיים, את שנות הגמלאות. מותר להעז לחלום ולהאמין באפשרויות החדשות הנפתחות בתקופה נפלאה זו של החיים המהווה קרקע פורייה לצמיחה ולהתפתחות אישית. מצאתי באימון (coaching) את הדרך לעשות זאת.